Vayedaber

Shabbath

Daf 38a

משנה: הַקִּיטֵּעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. אִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִיבּוּל כְּתִיתִין טָמֵא. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס וְיוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת. וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן׃

Traduction

Un homme bancal peut sortir avec sa jambe de bois. Tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé l’interdit. S’il y a une cavité pour recevoir le genou, la forme est susceptible d’impureté (comme un vase). Les béquilles peuvent devenir impures par la compression (267)Zabim, 2, 4., et l’on peut en user le samedi pour sortir. On peut avec elles entrer au parvis du temple. Le siège, comme les béquilles d’un paralytique, est susceptible d’impureté par compression; on ne peut pas en user en ce jour pour sortir, ni entrer au parvis du temple. Les figures d’âne ono'' cat ëwmon sont légalement pures (268)''Ce sont des masques de comédie, non des ustensiles. L'explication usuelle de ce mot par '''' sabot '''' ne nous semble pas justifiée.'', et l’on ne pourra pas les porter le samedi.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הקיטע. שנקטע רגלו:

יוצא בקב שלו. שהוא עשוי כמין רגל של עץ וחוקקין בו מעט להשים ראש שוקו בתוכו וקסבר הת''ק דמנעל דידיה הויא ואידך פליג עליה וס''ל דלא מנעל היא וכמשאוי חשיב. ונוסחא דהכא דת''ק ר' יוסי ור''מ אוסר אבל נוסחת המשניות וכן במשנה דגמרא הבבלית דת''ק ר''מ ור' יוסי אוסר והלכה כר' יוסי דאסור:

אם יש לו בית קיבול כתותין. שחקק בו כל כך להשים בתוכו כתיתין ומוכין רכין להניח ראש שוקו עליהן טמא בטומאת מגע דכלי קיבול מיקרי ואם אינו ראוי לקבלת כתיתין לאו בית קיבול היא משום דמניח שוקו בתוכו דאנן כלי קיבול העשוי להיטלטל בו מה שנותנין בתוכו דומיא דשק לאפוקי שוקו שאינו מיטלטל על גב הכלי:

סמוכות שלו. יש שהוא קיטע בשתי רגליו ומהלך על שוקי ארכבותיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו:

טמאין מדרס. אם זב הוא שהרי לסמיכות גופו עבידי ומדרס הזב עושה אב הטומאה:

ויוצאין בהן בשבת. דתכשיט הצריך לו היא:

ונכנסין בהן לעזרה. דלאו מנעל היא לאסור משום לא יכנס בהר הבית במנעלו ובאלו מותר אפי' לעזרה לפי שאינן נתונין בראש רגלו:

כסא וסמוכות שלו. יש מין קיטע שיבשו ונכווצו גידי שוקיו ואפי' על ארכבותיו אינו יכול לילך ועושין לו כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים שבידו ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח מעט על אחוריו בכסא שקשור לו באחוריו ועושין לו סמוכות של עור לראשי שוקיו או לרגליו התלויות וכשהוא נשען על ידיו נשען גם על רגליו קצת:

טמאין מדרס. כדלעיל:

ואין יוצאין בהן בשבת. דאיידי דתלו ולא מנחי אארעא זימנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו:

ואין נכנסין בהן לעזרה. דהואיל והן עשויין ג''כ לראש רגליו כמנעל הוו:

אנקטמין. מאטקאר''ה בלע''ז ויש עושין כמין פרצוף משונה להבעית בו התינוקות וי''מ חמור שהליצנים עושין ונותנין אותו על כתפיהן או מוליכין ביד ע''י פרקיו שעושין בו והכי מפרש לה הכא בגמ':

טהורין. מפני שאינו לא כלי תשמיש ולאו לתכשיט עבידי:

ואין יוצאין בהן. מפני שאינו דרך מלבוש ואם יצא פטור:

משנה: פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הָמַּטְבֵּעַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרוֹף בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת:

Traduction

En portant ce surtout de tête, la femme peut attacher l’un des 2 glands de support, soit à un caillou, soit à une noix, soit à une monnaie (266)Pour empêcher l'étoffe de tomber., à condition toutefois que cette dernière ne soit pas enveloppée spécialement le samedi.

Pnei Moshe non traduit

ועל המטבע. אם פרפה יוצאות בו:

ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת. על המטבע לפי שאסור לטלטלו:

הלכה: תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַטְבֵּעַ וָאֶבֶן. הָא בְאֶגּוֹז מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל. אָמַר רַב אָדָא כַּר אַהֲבָה. אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. דָּבָר שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל מוּתָּר. כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. דָּבָר שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל מוּתָּר.

Traduction

Quant à la défense en principe de s’envelopper le samedi, elle s’applique seulement, dit R. Simon b. Gamliel, aux cailloux ou monnaies; mais c’est permis, même en principe, pour la noix, qui est elle-même un objet transportable le samedi, à titre de comestible. Cet avis de R. Simon, dit R. Ada b. Ahaba, est conforme à celui de R. Meir: ils disent tous deux que l’on peut transporter en ce jour, pour son usage personnel, tout objet non interdit par sa nature (p. ex. la caillou).

Pnei Moshe non traduit

תני. בחדא ברייתא רשב''ג אומר לא שנו דפורפת וכו' אבל לא תפרוף לכתחלה בשבת אלא מטבע ואבן הא באגוז מותר לפרוף בתחלה בשבת מפני שהוא מיטלטל בשבת אבל אבן אסור להיטלטל ודינו כמטבע:

אתיא דרשב''ג. דאוסר באבן כר''מ דכמה דר''מ אמר דבר שהוא מיטלטל דוקא הוא דמותר ליטלו בשבת לצורך מקומו אבל דבר שאינו מיטלטל אינו ניטל אלא לצורך גופו וה''נ סבר רשב''ג דדוקא דבר שהוא מיטלטל מותר והך דר''מ לקמן בפ' כל הכלים מיתנייא במתני' כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך וכו'. ות''ק ר''מ הוא ושלא לצורך מפרש לה האי ש''ס שלא לצורך גופו אלא לצורך מקומו ודוקא דבר שמלאכתו להיתר אבל דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא והאי אבן דמתני' אינו לצורך גופו אלא לצורך מקומו לכרוך בו הרצועה הלכך אוסר רשב''ג לטלטלו ולפרוף עליו לכתחלה בשבת:

הלכה: 38a יוֹצְאִין בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית. פּוֹדַגְרָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אֲפִילוּ טָס.

Traduction

La maladie de pieds signalée dans la Mishna est celle du podagre (podagra). R. Aha b. Aba b. Mamal dit que l’on peut y mettre une médaille quelconque (pas seulement le sela).

Pnei Moshe non traduit

גמ' יוצאין בסלע שעל הצינית. ומפרש להצינית שהיא כמין חולי פודגר''ה:

אפי' טס של כסף בלא צורה מעלי לה וקסבר דסלע לאו דוקא. ומשים דשכיחא טפי מהטס נקט לה:

וְהָא תַנִּינָן. הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֲפִילוּ כָרוּךְ עַל צַוָּארָהּ. אַבָּא בַּר בָּא מְפַקֵּד לְשְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. לֹא תְקַבֵּל עָלֶיךָ מַתְנִיתָא אֶלָּא. אֲבָל לֹא בְקִיסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת מָדִיּוֹת פְּרוּפוֹת.

Traduction

Quant à ce qui est dit ensuite que les jeunes filles peuvent sortir avec du fil aux oreilles, à quoi R. Aba ajoute au nom de R. Juda que ce fil peut même s’enrouler sur le cou, il ne faut pas prendre ce texte à la lettre; Aba b. Aba le signalait aussi à Samuel, et loin de dire comme la Mishna, il faut dire au contraire qu’elles ne doivent pas sortir avec des éclats de bois. De même, il faut rectifier la Mishna en ce qu’elle dit de la sortie des filles arabes ou Mèdes, et ajouter: les Arabes peuvent porter des voiles épais, et les Mèdes auront seulement la tête enveloppée (sans adopter la mode arabe).

Pnei Moshe non traduit

והא תנינן. הכא לא שייך האי לישנא אלא אגב דנקט הכא בריש הלכה דלעיל דמייתי לה לפירכא והא תנינן וכו' העתיקו כאן ג''כ בהאי לישנא ודברי ר' בא הם שייכין כאן לפרש דאפי' כרוך על צואריהן כדפרישית במתני':

כיני מתניתא וכו'. משום דקשיא ליה לישנא דמדיות דמשמע דאלו יוצאות כך ואלו יוצאות כך לדוקא היא דקתני וא''כ מאי האי דקתני וכל אדם וכו' הלכך מפרש דכן צריך למתני' ערביות יוצאות רעולות מדיות פרופות בלא וי''ו דהאי לישנא לא משתמע לדוקא אלא לפי שכך דרכן היא ושייך שפיר למיתני אבתרה וכל אדם וכו':

Shabbath

Daf 38b

משנה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין וְכָל אָדָם אֶלָּא שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה: יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב מִשּׁוּם רְפוּאָה דִּבְרֵי רֵבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר בַּחוֹל מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי׃

Traduction

Les enfants peuvent sortir avec les liens (269)Pour éviter à l'enfant le chagrin d'une séparation, un ruban le reliait au père., et les fils de rois munis de clochettes d’or. C’est, du reste, permis à chacun; seulement, les sages n’ont parlé que des exemples qui, en réalité, sont les plus fréquents. On peut sortir en portant un œuf de sauterelle (270)On lui attribuait la vertu de guérir les maux de dents, ou d'oreilles., ou une dent de renard (271)''Celle d'un renard vivant devait tenir en éveil celui qui dort trop; et celle d'un mort devait guérir de l'insomnie.'', ou un clou ayant servi à une pendaison (272)Autre mode empirique, pour écarter la fièvre., pour servir de remède. Tel est l’avis de R. Meir (273)La version de Jérus., ici et ci-après a: R. Yossé.. Selon les autres sages, c’est interdit même aux jours ordinaires de la semaine, à titre d’usage païen.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הבנים יוצאין בקשרים. הכא מפרש בגמרא קשרי פואה והוא עשב שעשוי כמין קשרים קשרים וסגולה יש בו לשאת אותו להקטנים כדאמר לעיל בהלכה ב' הדא פואה עיקר טב סגין וכו' והתם מפרש לה מעיקרא נמי הכי ובתר הכי מסיק לה בן שיש לו געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל ימין שלו וקושרין לו בשמאלו של התינוק וחלופא סכנתא שמגעגע יותר ויותר ולהכי נקט בנים דלא שייכא כ''כ בנקיבות שאין האב מחבבן כל כך מתחלתן שיהיו מגעגעין עליו:

ובני מלכים יוצאים בזגין. פעמונים קטנים של זהב תפורין בכסותן:

וכל אדם. מותרין בזוגין שבכסותו:

אלא שדברו חכמים בהוה. שכן דרך בני מלכים:

יוצאין בביצת החרגול. היא מין חגב וביצה שלו סגולה לרפואת כאב האוזן:

ובשן של שועל. למי שישן הרבה יותר מדאי תולין בו שן של שועל חי ולמי שאינו יכול לישן תולין בו שן של שועל מת:

ובמסמר הצלוב. מסמר של העץ שתולין עליו היא סגולה לנפח של המכה להסיר הנפוח:

דברי ר' יוסי ור''מ אוסר אף בחול. משום דרכי האמורי ואין הלכה כר''מ אלא דכל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי:

הלכה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִין. בְּקִשְׁרֵי פוּאָה. וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין קְטַנֵּי עֲנִיִים בֵּין קְטַנֵּי עֲשִׁירִים. רִבִּי אִילָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין גָּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. מַתָנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. יוֹצֵא הוּא אָדָם בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. אֶלָּא כָּאן בִּגְדוֹלִים כָּאן בִּקְטַנִּים.

Traduction

Les liens ''que peuvent porter les fils'' sont des cordons de garance (274)On les portait au cou comme remède, dit Rashi.. Les clochettes des fils de rois, dit R. Zeira, se portaient au cou. Comment la Mishna dit-elle qu’il en est de même pour tout homme? Ne va-t-il pas sans dire que c’est défendu aux grandes personnes? En effet, on généralise seulement les petits des pauvres, ainsi que ceux des riches. Selon R. Ila, il s’agit là de clochettes cousues au vêtement, et il est permis à chacun, grand ou petit, d’en porter. -Mais n’y a-t-il pas un enseignement contestant cet avis de R. Zeira, en disant que l’homme peut sortir avec des clochettes cousues au vêtement, non avec celles que l’on porte au cou? -C’est que là il est question des grandes personnes, tandis que R. Zeira parle des enfants.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הבניה וכו' קשרי פואה. כדפרי' במתני':

בזוגין. מפרש ר' זעירא בזוגין שבצוארו וא''כ מהו וכל אדם וכי דרך בני אדם הגדולים לצאת בזוגין על צוארו אלא על הקטנים קאי ובין קטני עניים ובין קטני עשירים:

ר' אילא. מפרש בזוגין שבכסותו ומאי וכל אדם בין גדולים ובין קטנים:

מתניתא פליגא על ר''ז. ברייתא דהתוספתא והובאה לעיל בהלכה א' קשיא עליה דקתני אין יוצאין בזוג שבצואר אלא כאן בברייתא בגדולים דאין דרך לצאת כן כאן במתני' בקטנים:

הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל וְנִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. רִבִּי יַנַּאי מַקְשֶׁה. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל. וְהוּא סַנְדָּל. נִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. וְאֵינוֹ סַנְדָּל. אָמַר רִבִּי בעא. עַד דִּי הַווָת מַקְשֶׁה לָהּ עַל דִּשְׁמוּאֵל קַשְׁייָתָהּ עַל דְּמַתְנִיתִין. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת 38b וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֱמוֹר סוֹפָהּ דְּלֵית הִיא פְלִיגָא עַל דִּשְׁמוּאֵל. כִּסֵּא סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין וְיוֹצְאִין בָּהֶן׃ מָהוּ אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוֹנוֹס קַטֹמִין חַמְרָא דְייָדָה.

Traduction

Samuel dit: le bancal peut sortir ainsi soutenu, quoique ce bois lui serve de sandale, et il peut entrer ainsi au parvis du Temple. -Quoi, s’écria R. Yanaï, peut-il aller là si c’est une sandale (qu’il faut retirer avec d’y entrer)? R. Abayé répond: au lieu d’adresser cette objection à Samuel, on peut aussi bien critiquer la Mishna, disant: ''les béquilles peuvent devenir impures par la compression, et l’on peut en user le samedi pour sortir, ou entrer avec elles au parvis du Temple''; c’est qu’en réalité ce soutien indispensable n’est pas un manque de respect pour le Temple, ni un obstacle pour y entrer. Toutefois, dit R. Mena, on peut objecter contre Samuel la fin de cette même Mishna, où il est dit: ''Le siège d’un paralytique est susceptible d’impureté par compression; on ne peut pas l’emporter le samedi, ni entrer avec lui au parvis. Les figures d’âne sont légalement pures (non susceptibles d’impureté), et il n’est pas permis d’en porter au dehors le samedi''. Puisque ce mode de soutien est interdit, il devrait en être de même pour le bancal. – Le dernier terme de la Mishna, dit R. Abahou, est l’abrégé du grec cat ëwmon, c.-à-d. âne portatif.

Pnei Moshe non traduit

גמ' שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל. להת''ק דס''ל יוצאין בו בשבת משום דהסנדל דידיה חשוב הוא ונכנסין בו לעזרה:

ר' ינאי מקשה. על זה אם יוצאין בו בשבת משום דכסנדל הוא ואם סנדל הוא מאי האי דהדר קאמר ונכנסין בו לעזרה א''כ אינו סנדל:

אמר ר' בא. עד דאת מקשת לה על דשמואל תיקשי על המתני' דקתני סמוכות שלו וכו' יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה וקשיא נמי האי קושיא דמקשת אדשמואל:

א''ר מנא אמור סיפא דלית היא פליגא על דשמואל. כלומר ואם תפרש להסיפא דמיתרצת עם המציעתא אשכחת לה דהא דשמואל ג''כ ניחא הוא. דאימא סיפא כסא וסמוכות שלו אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה והא האי סיפא ג''כ קשיא היא אם אין יוצאין בהן א''כ לאו כמנעל חשיבי אמאי אין נכנסין בהן לעזרה אלא ע''כ דהכי מיתרצית לה דודאי מנעל או סנדל מיקרי ואין נכנסין בהן לעזרה והא דאין יוצאין בהן בשבת משום טעמא אחרינא הוא דהואיל דלא מנחי אארעא ותלויין הן זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. והשתא מציעתא נמי ניחא דהתם ליכא למיגזר בשבת הואיל והסמוכות עשויין לשוקיו ומדובקין בהן לסמוך עליהן ליכא למיחש דמישתלפי ונכנסין בהן לעזרה דלאו מנעל הוו וא''כ דשמואל ג''כ ניחא הא דקאמר ארישא דיוצא הוא בקב שלו דלענין שבת כסנדל דידיה חשיבא והיינו דכמו סנדל לא גזרינן דילמא מישתלף ואתי לאתויי ה''נ בקב שלו שהוא הולך עליו ליכא למיגזר דילמא מישתלף ולענין זה הוא דקאמר משום סנדל דמטעמא דהיתרא דידיה כהיתירא דסנדל לכל האדם אבל לאו סנדל ממש הוא לאסור להכניס בו לעזרה:

מהו אנקטמין וכו' הונוס קטמין. כלומר נוטריקון היא הונוס חמור הוא בלשון יון כך פי' הערוך וגריס במלה אחת הונוסקטמין והיינו הך. ומפרש ואזיל חמרא דיידא שעושין כמין חמור של עץ ומדדה הוא ע''י פרקים פרקים שעושין בו וכך ראיתי שעושין אותו הליצנים במדינות ההם ומרקדין עליהם:

יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל. טָב לְאוּדְנָא. וּבְשֵׁן שֶׁלְּשׁוּעָל. טָב לְשִׁינָּה. וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב טָב לְעַבָּבִיתָא.

Traduction

L’œuf de sauterelle est un bon remède contre le mal d’oreille, et la dent de renard pour régler le sommeil;le clou de pendaison guérit les piqûres d’épines.

Pnei Moshe non traduit

יוצאין בביצת החרגול וכו'. כדפרישית במתני' ועכביתא היא מכה הנפוחה וקשה:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי חֲנַנָיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמַתְנִיתָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁהוּא מְרַפֵּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. דרגי דרגיבת. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִשּׁוּם דָּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְרֹ֨אשׁ דָּג֝וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו. דונו דני. מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם דָּן עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָֽמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ דָּ֔ן. לָאו לָאו. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וַיֹּֽאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃

Traduction

Selon d’autres, ces 2 derniers remèdes sont intervertis. R. Hanania dit au nom de R. Yohanan, ainsi que R. Samuel et R. Abahou au nom du même, qu’il faut suivre l’ordre de la Mishna (les sages défendant cet emploi, même à titre de remède). Puis, ceux-ci dirent au contraire que nul remède n’est interdit à titre d’usage païen, selon R. Yossé. L’acte de monter des échelons est un usage païen; selon R. Juda, c’est un acte d’idolâtrie relatif à l’idole de Dagon, comme il est dit (1S 5. 4): la tête de Dagon et les paumes de ses 2 mains. Si l’on dit de consolider les tonneaux, c’est un usage païen interdit; selon R. Juda, c’est un acte d’idolâtrie (plus grave), comme il est dit (Am 8, 14): Ils disent (les impies de Samarie), ô Dan, vive ton Dieu. Si l’on refuse à plusieurs reprises ce que l’on a demandé sans insister, c’est un usage païen; selon R. Juda, c’est même de l’idolâtrie, selon ces mots (Jb 21, 14): Ils dirent à Dieu de s’écarter d’eux (275)Chaque hémistiche de ce verset, relatif aux athées, est un refus., de ne pas vouloir connaître ses chemins.

Pnei Moshe non traduit

אית תניי תני ומחליף לאלו הרפואות ור''ח בשם ר' יוחנן תני כמתני' דידן:

דרגי דרגיבת. בתוספתא פ''ז וח' ויש בהן הרבה דברים ונקראת פירקא דאמוראה:

האומר דרגי דרגי בת עליך יש בו משום דרכי האמורי. ור' יודה קאמר דיש בו אף משום ע''ז דלשון דגון הוא ע''ז של הפלשתים כדכתיב וראש דגן וכו':

לאו לאו. האומרו ב' פעמים:

סורו ממנו. הרי א' לא חפצנו הרי ב':

תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. עָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ נוֹתֵן מֵאוֹתוֹ הַמִּין עַל רֹאשׁוֹ וְאֵין בּוֹ מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סֵימָן. וּבִלְבַד לְאַחַר שְׁלשָׁה סֵימָנִין. כְּגוֹן וַֽאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל. יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ וגו'.

Traduction

R. Hiya dit: lorsqu’on a un os arrêté dans la gorge, on peut placer un morceau du même genre sur le haut de la tête sans craindre de suivre un usage païen. R. Eliézer b. Jacob interprète le verset (Lv 19, 26): Ne vous livrez pas à la divination, ni aux présages (276)B. Hulin 95b., en ce sens, que lorsqu’il y a des indices révélateurs, on en tient compte, et il faut qu’il y en ait trois. Ainsi Jacob dit (Gn 48, 7): A mon retour de Padan, Rachel mourut près de moi; et d’autre part (Gn 42, 36): Joseph n’est plus et Simon n’est plus (soit trois perdus), et vous voulez m’enlever Benjamin etc. (sa perte serait fatale).

Pnei Moshe non traduit

מאותו המין על ראשו ולוחש אף על פי שאין נחש לסמוך על זה יש סימן קצת:

כגון ואני וכו' כלומר להכי קאמר אם את בנימין תקחו עלי היו כולנה לפי שהיו כבר ג' רחל ויוסף ושמעון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source